פסק-דין בתיק ב"ל 33049-06-10

1.         זהו ערעור לפי סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה-1995 על החלטת הוועדה הרפואית לעררים מיום 5.5.10 (להלן: הוועדה), אשר קבעה כי המערערת אינה חולה במחלת הפוליו (להלן: ההחלטה).

2.         טענות המערער:

2.1        טעתה הוועדה עת קבעה כי המערערת אינה חולה במחלת הפוליו. המערערת הינה נכה כל חייה כאשר משך כל חייה ציינו בפניה רופאים כי מחלתה הינה מחלת פוליו.

2.2        מצבה הכלכלי של המערערת אינו מאפשר לה הגשת חוו"ד על אף שהמערערת בקשה לעכב ההחלטה בעניינה עד להמצאת חוו"ד. המדובר בחוק סוציאלי כאשר אי היכולת לממן חוו"ד אינה אמורה לגרוע מזכויות מהמערערת. בדיקות עזר במקרה של מחלת פוליו הינן הכרחיות לקביעת קיומה או היעדרה של המחלה. 

2.3        המערערת ביצעה בדיקת אי.אם.גי שנותחה על ד"ר וליד סמרי ביום 14.8.11 הקובע כי קרוב לוודאי שמדובר במחלת הפוליו בעניינה של המערערת כאשר יש לראות במסמך זה ראשית ראיה לכך שהוועדה טעתה בהחלטתה. גם אם מדובר במסמך מאוחר להתכנסות הוועדה יש בו כדי להראות כי הוועדה לא עשתה מלאכתה וכי ללא בדיקת אי. אם. גי לא ניתן לקבוע באם קיימת מחלת פוליו אם לאו.

3.         טענות המשיב:

3.1        הוועדה התכנסה בעניינה של המערערת ביום 3.2.10 בפניה ציינה כי פנתה לקבלת חוו"ד אותה תמציא בקרוב. הוועדה המתינה כחודשיים לקבלת חוו"ד וביום 5.5.10 לאחר שזו לא הומצאה קבעה הוועדה קביעתה על סמך בדיקתה את המערערת והחומר שהיה מצוי בתיק. גם לאחר שהוגש הערעור לביה"ד ניתנה למערערת שהות להמציא חוו"ד כאשר בסופו של יום הומצאה בדיקת אי. אם. גי שלא היתה הסכמה להמצאתה כי אם לחוו"ד. אין הוועדה צריכה להמתין עד אין קץ להמצאת חוו"ד כאשר אין בכך להוות פגם משפטי מה גם שהצורך בבדיקת אי. אם. גי לצורך אבחון המחלה הינה טענה רפואית כאשר המסמך שהגישה המערערת הינו מאוחר להתכנסות הוועדה ולא היתה לגביו הסכמה להגשתו.

דיון והכרעה:

4.         במסגרת סמכותו של בית הדין לדון ב"שאלה משפטית" בלבד, בוחן בית הדין האם טעתה הוועדה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, התעלמה משיקולים זרים או התעלמה מהוראה המחייבת (ראה פסק דין בל 114/98 יצחק הוד נ' המוסד לביטוח לאומי פד"ע לד' 213 ).

5.         על פי עקרון זה תבחנה טענות הצדדים.

6.         לאחר שעיינתי בכתב הערעור ונימוקיו, בפרוטוקול הוועדה ובטיעוני ב"כ בעלי הדין, שוכנעתי כי יש לדחות את הערעור.

7.         לא מצאתי בנימוקי הערעור כל נימוק משפטי שיצדיק התערבותו של בית הדין בקביעות הוועדה הרפואית לעררים, קביעות אשר הינן קביעות רפואיות מקצועיות שהסתמכו על חומר רפואי שהיה בפני הוועדה ולאחר שהוועדה שמעה ורשמה תלונות המערערת ורשמה ממצאיה לאחר בדיקה מקיפה שערכה לה.

8.         הוועדה התכנסה בעניינה של המערערת ב- 2 ישיבות. בישיבתה הראשונה ביום ה- 3.2.10 שמעה הוועדה את תלונות המערערת (סעיף ג' לפרוטוקול), אשר ציינה כי המחלה החלה בגין צער והיא רגל שמאל. כי היא פנתה לרופא אורטופד דרך עו"ד לקבלת חוו"ד ועדיין לא קיבלה את חוו"ד

9.         הוועדה ביצעה למערערת בדיקה מקיפה ובמסגרת ממצאיה (סעיף ו' לפרוטוקול), ציינה:

            " דלדול שרירים...מצד שמאל. בבדיקת כוח גס נראית חולשה קשה של שריר אולאופסיאס ...ראשי פלקסיה ואקסטנציה של כף רגל. החזרים גידיים ירודים ברגלים (מוסרת על סכרת).

            מבחינה אורטופדית תנועות פרקי ירכיים חופשיות לכן גם תנועות ברכיים נבדקה בישיבה.

            קיימת צלקת בירך ימין (ולא שמאל כפי שנרשם בפרוטוקל וועדה לעררים מ-25.6.07)".

10.        הוועדה התכנסה לישיבתה השנייה והמסכמת ביום 5.5.10 ומציינת כי התבקשה בדיון קודם לבקשת עו"ד של המערערת לעצור את הדיון לקבלת חוו"ד אורטופדית מטעמה ומאחר וחוו"ד לא הומצאה מחליטה הוועדה להתבסס בהחלטה על החומר הקיים בתיק וממצאי הבדיקה שתוארו בישיבתה הקודמת של הוועדה. הוועדה מציינת כי מצאה אישור רפואי מיום 19.7.95 ובו נרשם כי המערערת סובלת מחולשה של הרגל השמאלית מברך ועד כף רגל לאחר טראומה בשנת 62 ועברה 3 ניתוחים בפיק הברך. מאז הרגל משותקת עם דלדול שרירים וצליעה.        לאור ממצאיה אלה קובעת הוועדה כי אין המדובר בעניינה של המערערת במחלת הפוליו. קביעה זו של הוועדה לפיה אין המדובר במחלת פוליו וזאת נוכח המסמכים שעמדו בפני הוועדה (משנת 1995) לפיהם מצב רגלה של המערערת נובע מטראומה שאירעה בשנת 62 בעטיה נדרשה לעבור ניתוחים הינה רפואית וביה"ד לא יתערב בה. כאשר על הרכב הוועדה נמנה אורטופד מתחום הפגימה של המערערת. 

11.        באשר לטענת ב"כ המערער כי היה על הוועדה לשלוח המערערת לבצע בדיקת אי.אם.גי על מנת לאבחן מחלת המערערת הרי שדין טענה זו להידחות. משהועדה הרפואית היא המוסמכת על פי הדין להחליט בעניינים שברפואה במסגרת זו נתונה לה הסמכות הבלעדית להחליט איזו בדיקה לבצע למבוטח. ויודגש; עצם עריכת בדיקה מסוימת ע"י מומחה כזה או אחר לא מחייבת את הועדה לבצע את אותה הבדיקה על מנת להגיע למסקנותיה שלה הועדה הינה בת חורין לבצע איזו בדיקה שהיא מוצאת לנכון על מנת להגיע להחלטה.